הטור החודשי שלי – להרגיש בבית
שינויי מזג האוויר
"שינויי מזג האוויר הביאו אותי לחשוב
שמלבדם אני עצוב גם בגללך.
ליד הבית שהיה ביתי סללו רחוב, אני יודע, משהו פה משתנה..."
לא מצאתי דרך טובה יותר, ממילים אלו של שלמה ארצי לתאר את הלך רוחי בחודש שחלף. חום קיצוני ורוח סערה, חגים וחופש ושוב שיגרה ומלבדם גם עצב בגללך..
"הנה ענן דומה לעוד עננים שכבר חלפו" – הנה שגרת יומי דומה ליום שכבר חלף ובכל זאת עוד אני רואה צורות...
צורות וקווים, שעות מול המחשב, מילים ומחשבות, טלפונים, קפה, נסיעות, תשלומים, גבייה, עובדת חדשה, הדמיה, ילדים, גני שעשועים, בחירת ריצוף, מע"מ, יוגה, רופא שיניים, חברה, ים, בעל, כדורגל, בית, שקט, לילה. "אמא-פיפי-מוצצי", לילה, שקט, בוקר, קווים, מילים ומחשבות.. "ובכל זאת עוד אני רואה צורות..."
כמתכננת - צורות הן הדרך שלי לבטא את השקפת עולמי ולהשפיע. השילוב בין הצורות מאפשר לי לרקום חלומות וליצור בתוכן חיים של אנשים. כל עוד אני רואה צורות, יש לי סיבה טובה לקום וסיבה טובה לחיות.
והנה אני פוגשת זוג צעיר, הם רוצים בית לא גדול, הרבה אור ותנועה של אוויר ומקום מרווח לארח ומקום להניח עליו את הראש ושיהיה נעים וחמים ולא יקר ושיזכיר לה את הבית הקולומביאני שלה ולו את הקיבוץ ושיהיה להם טוב.
"אני יודע משהו על רע וטוב,
הנה הים,
דומה לעוד ים ועוד ים..."
והזוג הזה דומה לעוד זוג ועוד זוג ועוד נמשך... וכמוהם – כולם רוצים נעים ומרווח ולא יקר ושהתהליך יהיה נחמד ולא יהיה לו טעם מר.
"חילופי האנשים הביאו אותי לחשוב..." - שהכוח שלי אינו רק בצורות, הוא ביכולת להשפיע, לעבור דרך ביחד, להכיר, להתקרב, להפנים, למדוד, לדייק, ליצור להם מקום שהוא לא רק בית, הוא דרך חיים.
"ובכל זאת עוד אני רואה צורות..."
חום וקור, ורוח סערה, חגים וחופש וחזרה לשגרה הביאו אותי לחשוב שחופש הוא בעצם מחשבה, ובכל רגע בו אני מתרגמת מחשבות של אנשים לצורות ובניינים אני בחופש, אני עפה אל עולם הדמיון, מחברת אותו למציאות ולחזון.
אני חיה את החלום שלי ואוספת בדרך אהבות קטנות שנותנות לי סיבה לחיות.
"...תמיד יש ים, תמיד ישנה סירה"
וכך, בלי שהתכוונתי – הפכתי את הטור החודש לניתוח שיר בספרות, גם זו אהבה קטנה שלי.. ובכל הים הזה, מצאתי לי סירה.