באחד משיטוטי בפייסבוק האגדי, נתקלתי בשאלה מהו הדבר הזה שאי אפשר לקחת מאתנו? מיד חשבתי לעצמי - את הכישרון, ומתוך סקרנות בדקתי את התשובות שנכתבו בהמשך
ופגשתי שם גם את חופש הבחירה ואת הרעיון לטור הנ"ל.
עצמאות וחופש לא היו פה מאז ומתמיד ואין לנו שום הבטחה לגביהן לבאות, אך חופש הבחירה לטוב ולרע הוא זכות שניתנה לנו מיום בו קיבלנו בינה. אדם חי את חייו בעצב או בשמחה, בסיפוק או בייאוש לאו דווקא בשל נסיבות חייו, כי אם בעקבות הבחירות שהוא עושה בעטיין.
איוב המקראי הינו דוגמא קיצונית לאדם תמים, ירא שמיים וליבו ישר אשר חייו מזמנים לו אתגרים נפשיים קשים מנשוא. לאיוב צאן ובקר רב, עשרה ילדים ובריאות נפשית לו ולבני ביתו. יום אחד באים השטן והמלאכים להתייצב בפני ה', ויאמר ה': "השמת לבך לעבדי איוב, שאין כמוהו צדיק בארץ..." השטן מנמק את צדקתו של איוב רק מכיוון שה' נתן לו כל טוב. אם ייקחו ממנו את כל הטוב, הרי שהוא יקלל במקום לברך. ה' נותן רשות לשטן לפגוע בכל אשר לאיוב, אך לא בגופו. וכך בזה אחר זה מופיעים שליחים אצל איוב ומודיעים לו שעדרי הבקר, הגמלים והצאן אינם. שליח נוסף מבשר לו כי עשרת ילדיו מתו. איוב קם, קורע את בגדיו ואומר: "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך ... " בסופו של דבר איוב לוקה במחלת עור קשה ומבקש את נפשו למות.
פירושים רבים לסיפור איוב המקראי שהיה צדיק, אולי מהסיבות הלא נכונות. אמונתו נבעה מתוך פחד להיענש. תלאות חייו פגשו בו בכדי להראות לו את כוחו של היקום והטבע. את יופי הבריאה שנוצרה כולה למענו. במצוקתנו אנו שקועים כל כך בצער ולא תמיד מצליחים לראות את טוב ליבם של אלו שסבבו אותנו באבלנו, את הרוך האנושי שעטף אותנו בעודנו בכאב, את פלאי הבריאה שמקיפה אותנו מידי יום.
ישעיה נבנצל שפעל שנים רבות במערכת הביטחון כתב בספרו 'איש תם וישר' כי: "בטחון מדינת ישראל אינו תלוי בשריון ובמטוסים, אלא באדם המפעיל אותם".
והנה קרב ובא ה' באייר, יום העצמאות ה-71 למדינה. ובעיתים כאלו אני תוהה כיצד תשמר עצמאותנו במדינה כאשר אנו, היושבים בתוכה מלאים בטינה אחד כלפי האחר רק כי תפיסת עולמינו שונה? הרי טינה זו מקורה האמתי נובע מפחד, פחד שמא האחר אולי יותר טוב מאתנו, אולי כוחו עשוי לערער את בטוחנינו אנו?
הנה הוא הדבר הזה, שאיש לא יוכל לקחת מאתנו גם ביום העצמאות וגם ביום חול, בטוב וברע, יש לנו את החופש לבחור כיצד להתבונן על חיינו. אני בוחרת לחבק את השונות שקיימת בכל אחד מאתנו, הרי גם היא חלק של הבריאה, היא מתנת הטבע, היא יוצרת עולם צבעוני ומעניין, מעמידה בפנינו אתגרים ומאפשרת לנו לגדול לתוכם.
אני בוחרת לקרוא לכל מכשול - אתגר, הרי אינני נכשלת כי אם מתחשלת.
אני מאחלת לארצי, מולדתי ולאנשיה המגוונים שיזכו לראות את הטוב ולהפיצו, שיזכרו שאמנם הכל צפוי אך הרשות נתונה, וכוחינו תמיד ברוח. וברוח זו – חג עצמאות שמח!