'להרגיש בבית' - טעות, טועים, טעינו

'הטור החודשי שלי – 'להרגיש בבית

טעות, טועים, טעינו

לקוראי הנאמנים, אחרי הפוגה קלה מכתיבה, חזרתי. תקופה עמוסה מילאה אותי בהשראה שמאפשרת לי לכתוב שוב .ולחלוק

הכל התחיל מטעות שטותית במידע אודות מלאי הריצוף שבחרתי ללקוחותיי אשר הובילה אותי לבחור מחדש. עכשיו תורידו את המילים 'במידע אודות מלאי הריצוף שבחרתי ללקוחותיי' ותקבלו: טעות שטותית אשר הובילה אותי לבחור מחדש! 

 אדריכלות ועיצוב משתרגים בחיי כמו צמח מטפס המתלפף בגדר והם הופכים, במהלך השנים לאחד. כך, אני מוצאת את עצמי מלאת תובנות בעקבות 'טעות שטותית במידע אודות מלאי הריצוף...'  ושואלת את עצמי האם יש דבר כזה טעות?

הטעות הזו הובילה אותי לצאת מהמשרד בספונטניות ולבחור שוב אריחים. הפעם בחרנו אריחים שונים לחלוטין מאלו שבמקור, והאמת, יצא סוף!! אני כבר מדמיינת את הבית באריחים החדשים ומרוצה מאוד שהקודמים (שהיו יפים גם הם) לא היו במלאי. נאלצנו לשנות את בחירתנו בעל כורחנו וכמה צלחה בחירתנו החדשה. כמה קל לראות זאת דרך אריחי קרמיקה..  ומה קורה שצריך לשנות מסלול בחיים, לעשות חישוב מחדש בגלל טעות?

מה היא בעצם טעות?    

אולי זה טעות לחשוב שזו טעות?

כל חיי אני מנסה לצעוד בדרך מכוונת וידועה מראש, מעדיפה שלא תהיינה לי הפתעות מיותרות, אלא רק כאלו שאני מזמנת לעצמי. אני צועדת בבטחה במסלול ידוע מראש, עד לרגע שהוא אינו ידוע.. ואז?  איפה טעיתי?

אני שוקעת ועמוק, כי אצלי הכל תמיד בקיצוניות, עד העומק עד לקצוות, אבל רק לרגע קצר.  מתעשתת מהר כי יש רק שתי דרכים לחיות את החיים – או כפי שאלברט איינשטיין אמר: "דרך אחת היא לחשוב שדבר אינו קסום והשנייה היא לחשוב שהכל קסום". תכלס, עדיף לחשוב שהכל קסום, אחרת אפול..

אז איפה פה הטעות? אין טעות, רק הפכתי ליותר חכמה, מחושלת, פרצתי את הגבולות של עצמי, העזתי, חוויתי, שאפתי, האמנתי, נפלתי וקמתי הגעתי! פגשתי בדרך החדשה שלי אנשים שלא הכרתי, סיננתי את אלו שהפריעו לי, הפסקתי מזמן להתנצל ועפתי. כל טעות מראה לי שוב את הדרך, מחזירה אותי למסלול ומאפשרת לי לבחור כל פעם מחדש נתיב אחר.

לחייכם הטועים, לחיי החיים, האריחים והטעויות שבדרך  

צילי יחיאלי גוטר

עקבו אחרינו בפייסבוק: צילי יחיאלי גוטר - סטודיו לאדריכלות אקולוגית ועיצוב חיים

בקרו באתר: C-y-art.net

ובאינסטגרם: c.y.art_architect