'להרגיש בבית' - קיץ
הטור החודשי שלי – להרגיש בבית
קיץ
הבוקר יצאתי לדרך ובמקום לפנות שמאלה, למשרד, פניתי ימינה בלי לדעת לאן אגיע. הגעתי לבית קפה קטן בסביבה, פגשתי חברה, קניתי בגדים ומראה למקלחת, התעדכנו קצת והמשכנו כל אחת, את יומה.
האקראיות תמיד באה לי בקלות, ובכל זאת אני כל הזמן מתכננת... מתכננת מקומות, בתים, חלומות. מחברת מחשבות, תהיות, מצב נתון ומצב משפחתי והופכת את כל אלו ביחד למארג של קווים שהופך להיות עבור מישהו – דרך חיים, מקום ללכת ממנו ולשוב אליו.
תכנון מראש נותן לנו תחושה של יציבות ואמונה שהדברים אולי יישארו כך כפי שהם לאורך זמן. תכנון מראש גורם לנו לחתור אל המקום הזה שאליו נרצה להגיע ובכך לגרום לדברים לקרות. אם נקבע לנו מועד, הכל יתקיים בעתו. ואז מגיע הקיץ...
הימים הארוכים שלו נושאים איתם את אווירת החופש ומזכירים לי כמה פחדתי להיות מתוכננת, איך חששתי שזה יגביל את החופש שלי לבחור בכל רגע נתון מה אעשה, לאן אלך, ועם מי אהיה. בחירוף נפש, הקפדתי לא לתכנן מראש, לתת לחיים לקרות, והם קרו.
היום, כמעט כל רגע מתוכנן לי. מתוכנן לי מתי לקום, מתוכנן לי מתי לחזור, מתוכננת מסיבת סיום בגן ומסיבת סיום בכיתה, מסיבת סיום בכדורגל, טקס פרידה, מסיבת הפתעה, יומולדת, ארוחת שישי ומפגש משפחתי. ואני... אני עדיין משתדלת בתוך כל התכנונים האלו, למצוא לי מקום קטן שהוא לא מתוכנן. המקום הזה מזכיר לי רגעים מלטפים ומשאיר בי את הילדותיות בחיים הכל כך שפויים והמתוכננים שלי.
הבתים שאני יוצרת מתוכננים עד לפרט המעקה, השביל, הברז, העיינית שבדלת, המזוזה.
כל בית מתחיל כקווים על נייר, בידי עפרון ומחק או מקלדת עם Delete. תהליך התכנון מתחיל תוך כדי איסוף נתונים, חלומות של אנשים ומציאות. כמתכננת, אני שואפת תמיד להגשים חלומות, ויותר מכך, לדייק את החלומות. וכך קורה, שתוך כדי תנועה, הכרות, ניסוי ותהייה - החלומות מתבהרים והתכנון הופך למדויק ונכון לבעליו.
וגם שם, על אף שהצלחתי לחשוב על כל פינה, הכל עתיד להשתנות. כמו הלב, חדריו משתנים, מתרחבים, מתכווצים, מתחברים, נפרדים, מתרגשים נרגעים. כך הבית משנה פניו בהתאם לדייריו הגדלים, המתעשרים, המתבגרים, המתקרבים, המתרחקים...
בית מתוכנן היטב, הוא בית המאפשר מקום לשינוי, הוא בית שמותאם לתנודות החיים ולמקצב האישי של דייריו. הקירות הקבועים לא יזוזו משם עוד שנים רבות, אך ייעודם מתחלף. חדר העבודה יהיה פעם חדר של ילדה וחדר המשחקים יהפוך לפינת עבודה, חדר הילדים יהיה לאורחים שבאים, העצים יניבו פרי, יצלו, הטיח יתיישן, הרהיטים יתחלפו, התמונות יתלו מחדש ובתוך כל הסדר המתוכנן הזה יש מקום לשינוי.
שינוי מאפשר עוד מקום. מקום לחשב מסלול מחדש, מקום לסוף והתחלה. והסוף הזה, מוביל אותי שוב להתחלה... לאקראיות הזו שבאה לי ככה בקלות. הארעיות הזו מביאה אותי לחשוב על מכריי וכמה מהאנשים הקרובים אליי ביותר שיש בהם המון פחד, הלא ידוע משתק אותם והתכנון המוקפד הזה נותן להם רוגע רגעי.
אהוביי, אל פחד. היום פנו ימינה במקום שמאלה, או כמו שדוקטור סוס אומר, "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים".
